🌈 מעבר גרדיאנט · gradient-shift

🎵

שירה לפני הישועה

שיעור של הרב יהודה טאוב

שאלת השל"ה על לשון הזכר והנקבה בשיר "ידידים רוממוך", ומה מלמדות אותנו הנשים שהכינו תופים לפני קריעת הים

▶ לצפייה בשיעור3 פרקים · 6 כרטיסים · אמונה ומחשבה
🎨 מעבר צבעים:

א❓ התמיהה בלשון השיר

כרטיס 1 / 6

שיר לשביעי של פסח

בליל שביעי של פסח, ליל קריעת ים סוף, נוהגים לשיר שיר שנקרא "ים ליבשה", ובו משפט תמוה: "ידידים רוממוך בשירה, קדמוך בשירה".

בערב שביעי של פסח, יום קריעת ים סוף, יש שיר שנהוג לשיר אותו, הנקרא ״ים ליבשה״. באחד הבתים של השיר אומרים: ״יְדִידִים רוֹמְמוּךָ בְּשִׁירָה, קִדְּמוּךָ בְּשִׁירָה״.

ויש להבין: מה פירוש הלשון ״קִדְּמוּךָ בְּשִׁירָה״? היה צריך לומר ״בשירה רוממוך״, ולא ״בשירה קדמוך״ — מה הכוונה ב״קדמוך״? את השאלה הזאת שואל בעל ספר ״מעיני הישועה״, בשם שאלה עצומה של השל״ה הקדוש.

כרטיס 2 / 6

זכרים לנקבות ונקבות לזכרים

השל"ה שואל שאלה נוספת: למה בשירת הים התורה מתארת את הגברים בלשון נקבה, ואת הנשים בלשון זכר?

שואל השל״ה שאלה נוספת, מעניינת מאוד: בשירת הים כתוב ״אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת״ — ומדגיש הכתוב ״השירה״ בלשון נקבה (ולא ״השיר״, לשון זכר). ואילו אצל הנשים כתוב ״וַתֵּצֶאן כׇל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת״, ושם מרים נכתבת בלשון זכר (״להם מרים״, ולא ״להן״).

השל״ה שואל: מדוע הפך הכתוב את הגברים לנשים ואת הנשים לגברים? אצל הגברים, לשון נקבה; אצל הנקבות, לשון זכר. התשובה שעונה השל״ה מלמדת יסוד עמוק באמונה.

ב🥁 הנשים שכבר בטחו

כרטיס 3 / 6

לא שרו עד שראו

אצל הגברים כתוב "ויאמינו... ובמשה עבדו" — הם לא פצחו בשירה עד שראו בפועל את הישועה.

מבאר השל״ה: אצל הגברים כתוב ״וַיַּאֲמִינוּ בַּה׳ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ״ — רק אחרי שראו את הים נקרע ואת המצרים טובעים בו, אז האמינו ואז שרו. הם המתינו לראות את הנס בעיניהם, ורק אז פצחו בשירה. זו, אומר השל״ה, מידת נקבה: חלשה יותר, שצריכה לראות קודם כדי להאמין.

אבל אצל הנשים, כתוב: ״וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה... אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאן כׇל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת״. שואל רש״י: מניין היה לנשים תופים במדבר? ועונה: מובטחות היו הצדקניות שבאותו הדור שהקדוש ברוך הוא עושה להם נסים, והוציאו עמם תופים ממצרים.

כרטיס 4 / 6

תופים שהוכנו מראש

הנשים הכינו תופים לרקוד עם הנס עוד לפני שהתרחש, מתוך ביטחון מוחלט שהוא יבוא.

הנשים לא חיכו עד שראו את הנס בפועל. הן היו בטוחות, בוודאות מוחלטת, שהקדוש ברוך הוא יעשה להן נס, ולכן הכינו תופים לרקוד איתם עוד לפני שהנס קרה בכלל. הן הקדימו את השמחה ואת השירה למעשה הישועה עצמה.

זו, אומר השל״ה, מידת זכר: חזקה יותר, כוח של אמונה שאינו תלוי בראייה. ועל כן מתהפכות הלשונות בפסוק: הגברים, שהיו צריכים לראות קודם, מתוארים בלשון נקבה; והנשים, שהאמינו מראש בלי לראות, מתוארות בלשון זכר.

ג🎵 לשיר לפני שראינו

כרטיס 5 / 6

ידידים שלא חיכו לישועה

מכאן מובן השיר: "ידידים" הם אוהבי ה' שבטוחים בישועתו, ולכן קידמו אותו בשירה עוד לפני שראו את הנס.

לפי זה אומר בעל ״מעיני הישועה״ מה שאנו אומרים: ״יְדִידִים רוֹמְמוּךָ בְּשִׁירָה, קִדְּמוּךָ בְּשִׁירָה״. ה״ידידים״ הם אלה שאוהבים את בורא עולם ובוטחים בישועתו, שה׳ אוהב אותם. הם לא חיכו עד שתקרא הישועה; הם כבר ״קדמוך בשירה״ — קידמו אותך בשיר ותשבחות עוד לפני שראו את הנס, על הנס שעתיד להיות, בבטחון מראש.

למדנו מכאן את מעלת היהודי שבוטח בישועת ה׳: הוא לא מחכה שיקרה הנס; הוא כבר בטוח בקדוש ברוך הוא, והוא כבר שר שירות ותשבחות. ולמדנו גם את מעלת הנשים באותו דור, שיש ללמוד מהן את האמונה שהישועה ודאי תבוא, עד שמכינים כבר מראש את התופים ואת השירה.

כרטיס 6 / 6

הגדיל ה' לעשות עמנו

המתינו גם בגלות ובצרות בבטחון שהגאולה תבוא — ואז, כשבאה, אפשר לומר לגויים: הגדיל ה' לעשות עמנו, כי היינו שמחים אפילו קודם.

יש בכך דבר חשוב גם ליחס שלנו לכל הגלות. בשיר המעלות כתוב: ״בְּשׁוּב ה׳ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן, הָיִינוּ כְּחֹלְמִים... אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם, הִגְדִּיל ה׳ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה״. הגויים שישמעו על הניסים הגדולים שה׳ עשה לנו, יתפעלו ויגיעו לתשובה.

ולמה ״הגדיל״ לעשות עמנו, ולא רק ״עשה״? כי היינו שמחים וטוחים בה׳ גם בעוד הגלות, גם בתוך הצרות, מתוך אמונה שהגאולה תבוא בוודאות. יהי רצון שבזכות פסח שמגיע עלינו לטובה, נזכה ללמוד מהנשים את האמונה הזאת: להכין את השירה, ולקדם את ה׳ בה, כבר מראש, לפני שראינו את הישועה בעינינו.

אהבת ה' · מתוך השיעור
ה״ידידים״ הם אלה שאוהבים את בורא עולם ובוטחים בישועתו, שה׳ אוהב אותם.
← למקום המשפט
שירהאמונהבטחוןקריעת ים סוףהשל"ה
📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה